כהן נ' "ברוכאל - מפעלי רהיטים" בע"מ

פסק דין

תביעה קטנה להשבת סך של 27,000 ₪ ששילמה התובעת תמורת רכישת ריהוט מן הנתבעת, שסופק לתובעת, לטענתה, באיחור וכשהוא פגום.

רקע והשתלשלות העניינים בתיק זה:

ביום 19.8.11 ביקרה התובעת בחנות הנתבעת על מנת לרכוש סלון, מזנון, שולחן לסלון ופינת אוכל עם 6 כסאות. לאחר מו"מ, חתמו הצדדים על הזמנה מס' 7164, לפיה הוזמן סלון פינתי, שולחן אוכל, מזנון ושולחן עם מגירה וידית כפתור. כל זאת בעבור תמורה בסך של 27,000 ₪ ששולמה על ידי התובעת במעמד ההזמנה, בשיק מזומן ע"ס של 22,000 ₪, ז.פ. 18.8.11, ובתשלום בסך של 5,000 ₪ באמצעות כרטיס אשראי. עוד צוין בטופס ההזמנה כי מועד האספקה "30 יום".

ביחס למזנון הודגש במפורש כי "כל המגרות מסילות כפולות וגובה לדיסקים... מקום בכל מגירה ל- 2 דיסקים לרוחב".

הצדדים חלוקים ביניהם באשר למועד אספקת הריהוט, אולם לכתב ההגנה צורפה כנספח א', תעודת משלוח מס' 65110, נ/1, לפיה ביום 26.9.11 סופקו לבית התובעת שולחן אוכל + 6 כסאות, מזנון עם מסילות כפולות ושולחן עם מגירה, והתובעת אישרה בחתימה הנחזית להיות חתימתה, את קבלת הריהוט. כן חלוקים הצדדים באשר למועד פניית התובעת לנתבעת בתלונה על טיב הריהוט שסופק לה, ובאשר לליקויים בריהוט.

בישיבת ההוכחות שהתקיימה בפניי ביום 29.1.13, הוריתי, בהסכמת הצדדים, על מינויו של משה אברמוביץ כמומחה מטעם בית המשפט בתיק זה (להלן: "מומחה ביהמ"ש"). המומחה התבקש להתייחס לכל טענות התובעת שבכתב התביעה, לבדוק את מידת התאמת המוצרים להזמנה ולקבוע לפי שיקול דעתו המקצועי מהם המוצרים שיש להחליף לחלוטין, ומהם המוצרים שיש לתקנם, מהות התיקון ועלותו. כן התבקש מומחה ביהמ"ש לבקר בדירה ולבחון הרהיטים, ולדאוג לכך שגם מנהל הנתבעת יזומן לביקור שייקבע.

חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש הוגשה ביום 18.2.13, ולאור תוכנה (היות התיקונים הנדרשים מינוריים שהתובעת הסכימה לביצועם), הוריתי לנתבעת לבצע את התיקונים תוך 30 יום בתיאום עם התובעת.

ביום 21.2.13 הודיעני הנתבעת כי התובעת מסרבת לאפשר לאיש השירות מטעם הנתבעת לתקן הליקויים, והוריתי לתובעת לבצע הפקדה בקופת ביהמ"ש אם ברצונה לחקור את מומחה ביהמ"ש על חוות דעתו.

ביום 10.4.13 הגישה התובעת חוות דעת מומחה מטעמה, שלמה שניידר (להלן: "מומחה התובעת"). תמונות צבעוניות מתוך חוות הדעת הוגשו לתיק. לא הוגשה לתיק חוות דעת משלימה מטעם מומחה ביהמ"ש על אף האמור בהחלטתי מיום 10.4.13.

לאחר ביצוע הפקדה להבטחת שכרו של מומחה ביהמ"ש, נחקר המומחה בחקירה נגדית ביום 2.7.13.

טענות הצדדים:

התובעת טוענת כי הסיכום בדבר מועד האספקה של 30 יום, היה התנאי הבסיסי לעסקה, וכי היא הודיעה לנתבעת שאם העסקה לא תצא לפועל, היא תיגש לחנות אחרת של הנתבעת שתספק את הריהוט במועד. לטענת התובעת, סוכם בין הצדדים במועד ההזמנה כי בשולחן הסלון יוסיף התובע מגירה, וכי במזנון יהיו מסילות כפולות ולא רגילות, ויהיה מקום להכניס 2 DVD לרוחב בכל מגירה.

התובעת טוענת כי הריהוט הגיע לביתה באיחור של 8 ימים - ביום 27.9.11, במקום ביום 19.9.11 - וזאת לאחר שהופנתה לחנויות אחרות של הנתבעת, ולאחר שהודיעה לבעלי הנתבעת טלפונית כי אם הריהוט שהזמינה לא יגיע במועד שסוכם, תבוטל העסקה, ויהא עליו להשיב לה את כספה. לטענת התובעת, הנתבע ידע שלא יעמוד במועד האספקה שסוכם לאור "לחץ" חגי תשרי, אך בחר להתקשר עם התובעת בהסכם לאור גובה התמורה הכספית שקיבל ממנה בעבור הריהוט.

עוד טוענת התובעת בתביעתה כי הריהוט שקיבלה היה פגום ובניגוד להסכם שבין הצדדים, בהתאם לפירוט הבא: שולחן פינת אוכל רווי טפטופי צבע ושריטות; שולחן סלון עם מגירה עליה נכתב בטוש שחור שלא ניתן למחקו; מזנון ללא אפשרות להכניס למגירה שני DVD ולסגור את המגירה, וללא מסילות כפולות. בעדותה טענה התובעת לליקויים נוספים בריהוט, ליקויים שלא נטענו בתביעתה: "רגל של הסלון שבורה. הם הדביקו את זה. השולחן לא יציב. ... ידית כפתור (במגירה של שולחן הסלון, ע.א.) ואין אותה. ... כל הסלון מלא חורים ובליטות של מסמרים. ... בפינת האוכל כיסאות מתנדנדים" (פרו', עמ' 1, ש' 24-21, עמ' 2, ש' 4-1).

לטענת התובעת בתביעתה, כבר ביום קבלת הריהוט, פנתה לנתבעת שמסרה לה להמתין להגעת איש שירות לביתה עד לאחר החגים. אולם, בעדותה טענה התובעת כי פנתה לנתבעת בנוגע לאי התאמות ביום שלמחרת קבלת הריהוט (פרו', עמ' 1, ש' 20). עוד נטען בתביעה כי איש השירות הגיע לאחר החגים, בעקבות פניותיה הטלפוניות הרבות של התובעת, ולקח את שולחן פינת האוכל לתיקון. אולם, נטען כי לאחר שבועיים בהם נותרה התובעת ללא שולחן, חזר השולחן מתיקון עם אותם שריטות וטפטופי צבע. עוד נאמר לתובעת כי "זה המקסימום שאפשר לעשות". התובעת טענה כי איש השירות לא הצליח למחוק את הכיתוב השחור שעל המגירה. בנוגע למזנון, נטען כי איש השירות הודה שאין מסילות כפולות, אך הציע להוריד את המסילות ולקדוח חורים חדשים במזנון על מנת להרכיב המסילות הקיימות מחדש ולהזמין חזיתות חדשות למגירות – הצעה לה סירבה התובעת, לטענתה, הואיל ואין מדובר במסילות כפולות, ומיאנה לקדוח במזנון חדש שמראש לא הוכן בהתאם להסכם בין הצדדים.

התובעת מוסיפה וטוענת כי שילמה סכום גבוה בתשלום אחד בגין הריהוט בציפייה לקבל את הריהוט במועד האספקה שסוכם וללא רבב, בייחוד כאשר נציג הנתבעת הצהיר על איכות הסחורה שברשותו ועל טיב לקוי של סחורה של חברות אחרות.

אשר על כן, עתרה התובעת בתביעתה להשבת הסך של 27,000 ₪ ששילמה לנתבעת עבור הריהוט, כנגד החזרת הריהוט לנתבעת, בצירוף הוצאות משפט; לחלופין, ביקשה התובעת לחייב הנתבעת לספק לה רהיטים חדשים אחרים ומושלמים בהתאם להסכם; ולחלופי חילופין, הציעה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה, לסילוק סופי ומוחלט של התביעה, פיצוי בסך של 10,000 ₪ בגין הריהוט הפגום שסופק באיחור, כאשר הריהוט ייוותר ברשותה. במהלך עדות מומחה ביהמ"ש הבהירה התובעת כי אינה מסכימה לתיקון שלאחריו מראה הריהוט עלול להשתנות.

הנתבעת טוענת כי בהתאם לתעודת המשלוח, נ/1, הריהוט סופק ונשלח לתובעת ביום 26.9.11. לטענת הנתבעת, נכתב בתעודת המשלוח, נ/1, כי המזנון אשר סופק לתובעת היה בעל מסילות כפולות.

עוד טענה הנתבעת כי התובעת השמיטה מתביעתה את הדף הנלווה לטופס הזמנתה, ובו תנאים עיקריים המהווים חלק מהזמנתה, בהם מועד אספקה של 30 ימי עסקים. נטען כי הואיל וההזמנה נעשתה ביום שישי, יוצא כי הנתבעת כלל לא איחרה במועד האספקה.